#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיח. ""ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים"" ק""ו לשכינה ארבעה עשר יום. למה דוקא ארבע עשר יום? "	"כתבו התוס' (ד""ה ק""ו) שר""ת תירץ משום דאמרינן במס' נדה שהאב והאם נותנים בו כל אחד ה' דברים והקב""ה נותן בו י' דברים. וי""מ דנקט י""ד יום כנגד שני הסגרות שאין הסגר פחות מז' ימים."	"ב""ק תוס' כה."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיט. מה טעמם של התנאים הסוברים שקרי של זב מטמא במשא? 	"לתנא של המשנה במס' כלים מק""ו, מה רוק שהוא טהור באדם טהור מטמא במשא בזב, קרי שהוא טמא באדם טהור אינו דין שיהא מטמא במשא בזב. לרבי יהושע מטמא במשא לפי שאי אפשר בלא צחצוחי זיבה <sup>מז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מז.  כתב הרשב""א  (ד""ה ר' יהושע)  שהר""ח כתב שהנפק""מ בין הטעמים היא שר' יהושע לא אמר אלא בימים שרואה בהם זוב דחייש לצחצוחי זיבה, אבל בימי סיפורו דליכא למיחש משום צחצוחי זיבה לא ולתנא דלומד מרוקו מטמא גם בימי סיפורו והרשב""א הקשה על דבריו מגמ' נדה כה, א. והראב""ד כתב דלמאן דאמר משום צחצוחי זיבה סותר יום אחד, ולמאן דמייתי לה מק""ו לא סתר כלום, דהא מרוקו מייתי לה מה רוקו לא סתר אף קריו לא סתר.</span>"	"ב""ק כה. "		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קכ. מדוע לא נאמר שקריו של זב הנלמד מק""ו: 1. שיועיל הק""ו שיטמא במגע ויועיל הדיו שלא יטמא במשא 2. שיועיל הק""ו לטמא גופו במגע ובמשא ויועיל הדיו שלא יטמא אדם לטמא בגדים 3. שיועיל הק""ו למגע לטמא אדם לטמא בגדים כרוקו ויועיל הדיו שלא יטמא במשא 4. שיועיל הק""ו למשא ויועיל הדיו שמגעו לא יטמא אלא<br>אדם בלבד ולא לטמא בגדים ויהא דינו כמרכב? "	"1. דהיכי דמיפריך ק""ו לא אמרינן דיו, והכא למגע אין צריך ק""ו שהזב אינו גרוע מאדם טהור.<br>2. כיון שיש בו טומאת משא אי אפשר להיות לחצאין.<br>3. שזה גם נחשב לחצאין, שלא מצאנו דבר שמגעו מטמא אדם לטמא בגדים שלא יטמא במשא.<br>4. שלא יתכן שמשא שלא כתוב בזב כלל נלמד מק""ו לכל דיני רוק, ומגע שכתוב בו לא נביא לכל דיני מגע רוק מק""ו."	"ב""ק כה. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכא. מפץ במת ובשרץ מנין? 	"מפץ במת שנאמר בגד ועור בשרץ ונאמר בגד ועור במת. מה בגד ועור האמור בשרץ מפץ טמא בו אף בגד ועור האמור במת מפץ טמא בו והוי מופנה משני צדדים. ולמ""ד דון מינה ומינה טומאת שבעה לומדים מ""וכבסתם בגדיכם ביום השביעי"" כל טומאות שאתם מטמאים במת לא יהיו פחותים משבעה <sup>מח</sup>. ומפץ בשרץ מק""ו ומה פכין קטנים שטהורים בזב טמאין בשרץ, מפץ שטמא בזב אינו דין שיהא טמא בשרץ.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מח.  כתב הרשב""א  (ד""ה כל)  שיש מי שפירש שרבא שאמר וכבסתם בגדיכם וגו' אמעיקרא קאי, כלומר שאין צריך ללמוד משרץ אלא מק""ו דמדרס הזב כדמעיקרא, דמאי אמרת ליתי דיו לאפוקי מטומאת שבעה, אמר קרא וכבסתם בגדיכם ביום השביעי.         התם דאין מתכוין לעין כלל ולא ראהו</span>"	"ב""ק כה:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכב. האם פכין קטנים וכלי חרס המוקף צמיד פתיל מיטמאים בהיסט ומדוע? 	"כתב רש""י (ד""ה פכין) שפכין קטנים אינם מיטמאים במגע מתוך שפיהם צר אין יכול להכניס אצבעו לתוכו, ואינם מיטמאים בהיסט דלהכי אפקיה רחמנא להיסט כלי חרס בזב בלשון מגע למימר דכל שאינו ראוי ליטמא במגע אינו מיטמא בהיסט. כתבו התוס' (ד""ה ומה) שאע""פ שראוי לנגיעת שער הזב לא מיטמא משום דבעינן ראוי לנגיעת בשר דטומאת שער נפקא לן מבשר הזב. כלי חרס המוקף צמיד פתיל מיטמא בהיסט וביאר ר""ת שחשיב בא לכלל מגע מפני שסתמו עומד להפתח."	"ב""ק כה: ותוס'"		
